כתב מינוי מומחה מטעם בית המשפט
מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
ישנן נוסחאות רבות ושונות בהחלטות בית המשפט בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, וזאת עקב גישות שונות של שופטים לגבי זכויות וחובות הצדדים, כמו גם שוני בהבנת תפקידו ופעולותיו הנדרשות של מומחה בית המשפט.
המדובר הוא במינוי מומחה ללא הסכמת הצדדים לדיון, שכן במינוי מוסכם, בדרך כלל גם תנאי המינוי מוסכמים, ולפיכך אינם נושא לדיון עקרוני.
השאלות העולות במינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי ליקויי בנייה הן:
א. מה אמור המומחה לבדוק בדירה - האם את הליקויים הכלולים בחוות הדעת של התובעים בלבד, או גם את שאר הליקויים הנטענים בכתב התביעה, לרבות אלו הנטענים באופן כללי ולא פרטני?
או שמא יבדוק המומחה את כל הליקויים ואי ההתאמות, גם את אלה שאינם רשומים בכתבי הטענות ובחוות הדעת?
ב. האם על המומחה לתמחר את כל הליקויים הניתנים לתיקון - או שמא רק את הליקויים שעל פי דעתו המקצועית צריך לתקן ואילו לגבי ליקוי שהמומחה אינו ממליץ לתקנו - לא ייערך תימחור?
ג. מה גורל אי ההתאמות שאי אפשר לתקנן?
ד. מי יממן את הוצאותיו ושכר טרחתו של המומחה?
להלן הערות לגבי השאלות דלעיל:
א. ראוי שהמומחה יידרש לבדוק את כל הליקויים שבדירה ולא רק את אלה הכלולים בחוות הדעת.
יש ליקויים המשתנים ומתעצמים עם הזמן, כגון: סדקים, ריצוף, איטום, גימור ועוד, ולא יעלה על הדעת שהמומחה יצטמצם לנוסח חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה או נערכה במועד מוקדם כלשהו.
בנוסף, גם כאשר מתגלים ליקויים אחרים, הכללתם ותימחורם בחוות דעתו של מומחה בית המשפט היא חיונית על מנת שבית המשפט יקבל תמונה נכונה ומושלמת ככל האפשר לגבי הנכס הנבדק, מה גם שחוות הדעת לא מהווה ראייה מכרעת לפסיקת פיצויים לטובת הקונה, כי שיקול הדעת בעניין זה נתון בכל מקרה לבית המשפט.
ב. ראוי כי המומחה יתמחר כל ליקוי אשר ניתן לבטלו באמצעות תיקונו - וביהמ"ש הוא זה אשר יחליט האם לזכות את התובעים בפיצוי לפי עלות התיקון או בפיצוי אחר, אם בכלל.
ג. לגבי אי התאמות וליקויים שאינם בני תיקון; כאשר המומחה הוא גם שמאי - יעריך שיעור ירידת הערך, ואם אינו שמאי - עדיף כי בית המשפט יחליט האם למנות שמאי מטעמו, אם לאו.
יובהר בעניין זה כי משהוכח קיומו של נזק, אף שלא הוכח שיעורו, מוסמך בית המשפט לקבוע פיצוי בגינו על דרך האומדנה.
ד. מקובל כי שכר המומחה יושת על הצדדים שווה בשווה, אך צודק יותר וסביר יותר להטיל את ההוצאה כולה על הקבלן.
תביעה בגין ליקויי בנייה כרוכה בהוצאות למכביר, המוטלות על הדיירים בבואם לקבל את מה שמגיע להם, ולאכוף חוקי בניה בדרך פרטית, אף שאלה צריכים להתממש באמצעות אכיפה ציבורית.
התובע משלם שכר טרחת עו"ד מטעמו, שכר טרחת מומחה מטעמו, אגרת בית משפט, וזאת בנוסף להוצאות של השבתה מעבודה כדי להיות נוכח בזמן התיקונים, ועוד.
אכן, יש מקרים בהם בית המשפט קשוב למצבו זה של התובע, וראה בעניין זה החלטה בת"א 73161/96"מ הלפרין נ' שיכון ופיתוח בע"מ לא פורסם, מובא בספר "ליקויי בנייה כרך א'" מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" עמ' 230, להלן ציטוט:
"בנושא שכר עבור שאלות הבהרה עיינתי בשאלות ההבהרה ועיינתי בתשובה בכתב שהגיש המומחה ותגובה בכתב שהגישה ב"כ הנתבעת. המחלוקת היא מי ישלם 1,200 דולר בתוספת מע"מ, תוספת שכר למומחה עבור שאלות הבהרה. ראשית, שקלתי האם השכר מגיע למומחה. בעניין זה השתכנעתי כי המומחה זכאי לשכר המבוקש.
ראשית, הוא התנה במפורש כי עבור עבודה נוספת מעבר לחוות הדעת הראשונית ישולם שכר נוסף.שנית, היקף העבודה הנדרשת הוא כזה המצדיק תשלום שכר נוסף. שלישית, נוכח התביעה של מעל חצי מיליון ש"ח, 4000 ש"ח המבוקשים בטלים בשישים ויהיו כלולים בהוצאות המשפט.
המחלוקת הבאה האם הוצאה זו חלה על התובעים או על הנתבעת. בהחלטה קודמת נקבע כי שכר המומחה חל על הנתבעת. לא נאמר על מי יחול שכר עבור שאלות הבהרה. המחלוקת היא אפוא האם מדובר בחלק בלתי נפרד מחוות הדעת או עבודה נוספת ומיוחדת שנדרשת לפי בקשה של התובעים שאינה מחוייבת המציאות. [שכן - מדובר בשאלות הבהרה שנשאלו על ידי ב"כ התובעים - אב"ע]........לפיכך אני קובע כי השכר בגין שאלות הבהרה ובגין חוות דעת אקוסטית משלימה ישולם על ידי הנתבעת".
ראה גם מינוי לדוגמא - החלטת בית משפט השלום בחיפה בדבר מינוי מומחה מטעמו, אשר נכללים בה המרכיבים הבאים:
א. בדיקה כוללת של כל הליקויים.
ב. תימחור כל מה שניתן לתיקון.
ג. הערכת ירידת ערך לגבי ליקויים שאינם ניתנים לתיקון [סעיף זה צריך להיות מותנה בכך שהמומחה הוא גם שמאי מקרקעין].
ד. הטלת שכר הטרחה על הנתבעת [הקבלן].
בתי המשפט
26/12/2007
א 11667/2007
התובע: יונה דוגמא א 2007 / 11667
ב"כ התובע: עו"ד אורן רם
נגד
הנתבע: פסגת חדרה בע"מ
ב"כ הנתבע: עו"ד דן גור דניאל
החלטה
1. בזיקה להחלטתי מיום 1.11.2007 ובהסתמך על האמור בהודעת ב"כ הנתבעת ובהעדר תגובה מטעם ב"כ התובעים אני ממנה את המהנדס רונן שטרנברג מדרך הים 73 א חיפה, טל' 048363912 פקס' 048254099 כמומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו בשאלת הליקויים הקיימים, אפשרות התיקון שלהם, האחריות להם, עלות התיקון של הליקויים הניתנים לתיקון, והפיצוי הראוי בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון.
2. כאמור בהחלטתי מיום 1.11.2007 הנתבעת מס' 1 תפקיד תוך 10 ימים ממועד המצאת החלטה זו סך של 5000 - בצרוף מע"מ בקופת בית המשפט להבטחת שכר טרחת המומחה.
3. יובהר כי אין בעצם החלטת המינוי משום קביעה כלשהי בטענות המקדמיות שהועלו בכתב ההגנה או ויתור על הצורך לדון בטענות אלו. החלטה זו נובעת מן הצורך לייעל את ההליכים ולזרז את הדיון במכלול הסוגיות המועלות בכתבי טענות הצדדים במסגרת קדם משפט אשר יתקיים לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה. בשל זאת נקבע על ידי כי בשלב זהתשא נתבעת מס' 1 ושאלת תשלום שכר הטרחה תדון ביחד עם פסק הדין.
4. הצדדים יפנו למומחה תוך 15 ימים מהיום, יציגו בפניו את כתבי בית דין מטעמם, חוות הדעת מטעמם וכל ראיה נוספת שברצונם להציג, וכן יתאמו ביקור במקום אשר בו יהיו הצדדים רשאים להיות נוכחים, בעצמם או באמצעות נציגים מטעמם, וכן לצלם באותו מעמד את הביקור במקום במצלמת וידאו ו/או מצלמה רגילה.
5. המומחה יגיש את חוות הדעת תוך 45 יום מהיום.
6. אני קובעת את התיק לעיון ליום 5.3.2008.
ניתנה ביום 26/12/2007 בהעדר הצדדים.
קראי-גירון ישראלה, שופטת
הערות בשולי ההחלטה:
א. המומחה אינו שמאי מקרקעין, ובמקרה זה אין להטיל עליו את המטלה להתייחס להערכת נזק בנוגע לליקויים שאי אפשר לתקנם. גם לו היה שמאי מקרקעין, יכול היה להעריך שיעור ירידת ערך אך עדיין אינו מוסמך ואינו כשיר לקבוע שיעורו של פיצוי כי אין לו רקע משפטי ואין לו רקע שיפוטי. שיעורו של פיצוי הוא עניין לבית המשפט לענות בו - ולא למומחה מטעמו.
ב. יש לדעת כי חוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה סוף פסוק, מהטעם שדעתו של המומחה מתגבשת רק לאחר הצגת שאלות הבהרה ולעתים גם בתום חקירתו בבית המשפט. לא תמיד בית המשפט ער לכך. די להזכיר את אשר אירע בת"א 1137/00 אלדד עמוס ואח' נ' אזורים בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: מ' נאמן, [פדאור 07 (4) 230 ], עמוד 1. בתיק זה מומחה בית המשפט המהנדס רונן שטרנברג קבע בחוות דעתו פיצויים מינימליים בגין גדרות בנויים שנבנו ברשלנות מקצועית, ועמד על דעתו זו גם מול שאלות הבהרה. רק בחקירתו הובהר לבית המשפט כי אין לקבל את חוות דעתו, ולהלן ציטוט לגבי פריט זה מתוך פסק הדין:
"משפחת וינשטיין: הריסת קירות בין חצרות הבתים - 9,260 - ממנו יש להחסיר 200 - שהוגדר כעלות תיקון החומה בחוות הדעת, היינו: 9,060 ?".
לאמור, מומחה בית המשפט העריך בחוות דעתו ראש נזק זה בסך 200 ?, בית המשפט העמיד את העלות על סך של 9260 - ולפיכך זיכה את הדיירים במה שנקבע על ידי מומחה בית המשפט [כאמור, 200 ?] ועוד 9060 ?.
?30 דצמבר 2007
מאת: ד"ר אינג' אברהם בן עזרא
ישנן נוסחאות רבות ושונות בהחלטות בית המשפט בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, וזאת עקב גישות שונות של שופטים לגבי זכויות וחובות הצדדים, כמו גם שוני בהבנת תפקידו ופעולותיו הנדרשות של מומחה בית המשפט.
המדובר הוא במינוי מומחה ללא הסכמת הצדדים לדיון, שכן במינוי מוסכם, בדרך כלל גם תנאי המינוי מוסכמים, ולפיכך אינם נושא לדיון עקרוני.
השאלות העולות במינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי ליקויי בנייה הן:
א. מה אמור המומחה לבדוק בדירה - האם את הליקויים הכלולים בחוות הדעת של התובעים בלבד, או גם את שאר הליקויים הנטענים בכתב התביעה, לרבות אלו הנטענים באופן כללי ולא פרטני?
או שמא יבדוק המומחה את כל הליקויים ואי ההתאמות, גם את אלה שאינם רשומים בכתבי הטענות ובחוות הדעת?
ב. האם על המומחה לתמחר את כל הליקויים הניתנים לתיקון - או שמא רק את הליקויים שעל פי דעתו המקצועית צריך לתקן ואילו לגבי ליקוי שהמומחה אינו ממליץ לתקנו - לא ייערך תימחור?
ג. מה גורל אי ההתאמות שאי אפשר לתקנן?
ד. מי יממן את הוצאותיו ושכר טרחתו של המומחה?
להלן הערות לגבי השאלות דלעיל:
א. ראוי שהמומחה יידרש לבדוק את כל הליקויים שבדירה ולא רק את אלה הכלולים בחוות הדעת.
יש ליקויים המשתנים ומתעצמים עם הזמן, כגון: סדקים, ריצוף, איטום, גימור ועוד, ולא יעלה על הדעת שהמומחה יצטמצם לנוסח חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה או נערכה במועד מוקדם כלשהו.
בנוסף, גם כאשר מתגלים ליקויים אחרים, הכללתם ותימחורם בחוות דעתו של מומחה בית המשפט היא חיונית על מנת שבית המשפט יקבל תמונה נכונה ומושלמת ככל האפשר לגבי הנכס הנבדק, מה גם שחוות הדעת לא מהווה ראייה מכרעת לפסיקת פיצויים לטובת הקונה, כי שיקול הדעת בעניין זה נתון בכל מקרה לבית המשפט.
ב. ראוי כי המומחה יתמחר כל ליקוי אשר ניתן לבטלו באמצעות תיקונו - וביהמ"ש הוא זה אשר יחליט האם לזכות את התובעים בפיצוי לפי עלות התיקון או בפיצוי אחר, אם בכלל.
ג. לגבי אי התאמות וליקויים שאינם בני תיקון; כאשר המומחה הוא גם שמאי - יעריך שיעור ירידת הערך, ואם אינו שמאי - עדיף כי בית המשפט יחליט האם למנות שמאי מטעמו, אם לאו.
יובהר בעניין זה כי משהוכח קיומו של נזק, אף שלא הוכח שיעורו, מוסמך בית המשפט לקבוע פיצוי בגינו על דרך האומדנה.
ד. מקובל כי שכר המומחה יושת על הצדדים שווה בשווה, אך צודק יותר וסביר יותר להטיל את ההוצאה כולה על הקבלן.
תביעה בגין ליקויי בנייה כרוכה בהוצאות למכביר, המוטלות על הדיירים בבואם לקבל את מה שמגיע להם, ולאכוף חוקי בניה בדרך פרטית, אף שאלה צריכים להתממש באמצעות אכיפה ציבורית.
התובע משלם שכר טרחת עו"ד מטעמו, שכר טרחת מומחה מטעמו, אגרת בית משפט, וזאת בנוסף להוצאות של השבתה מעבודה כדי להיות נוכח בזמן התיקונים, ועוד.
אכן, יש מקרים בהם בית המשפט קשוב למצבו זה של התובע, וראה בעניין זה החלטה בת"א 73161/96"מ הלפרין נ' שיכון ופיתוח בע"מ לא פורסם, מובא בספר "ליקויי בנייה כרך א'" מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" עמ' 230, להלן ציטוט:
"בנושא שכר עבור שאלות הבהרה עיינתי בשאלות ההבהרה ועיינתי בתשובה בכתב שהגיש המומחה ותגובה בכתב שהגישה ב"כ הנתבעת. המחלוקת היא מי ישלם 1,200 דולר בתוספת מע"מ, תוספת שכר למומחה עבור שאלות הבהרה. ראשית, שקלתי האם השכר מגיע למומחה. בעניין זה השתכנעתי כי המומחה זכאי לשכר המבוקש.
ראשית, הוא התנה במפורש כי עבור עבודה נוספת מעבר לחוות הדעת הראשונית ישולם שכר נוסף.שנית, היקף העבודה הנדרשת הוא כזה המצדיק תשלום שכר נוסף. שלישית, נוכח התביעה של מעל חצי מיליון ש"ח, 4000 ש"ח המבוקשים בטלים בשישים ויהיו כלולים בהוצאות המשפט.
המחלוקת הבאה האם הוצאה זו חלה על התובעים או על הנתבעת. בהחלטה קודמת נקבע כי שכר המומחה חל על הנתבעת. לא נאמר על מי יחול שכר עבור שאלות הבהרה. המחלוקת היא אפוא האם מדובר בחלק בלתי נפרד מחוות הדעת או עבודה נוספת ומיוחדת שנדרשת לפי בקשה של התובעים שאינה מחוייבת המציאות. [שכן - מדובר בשאלות הבהרה שנשאלו על ידי ב"כ התובעים - אב"ע]........לפיכך אני קובע כי השכר בגין שאלות הבהרה ובגין חוות דעת אקוסטית משלימה ישולם על ידי הנתבעת".
ראה גם מינוי לדוגמא - החלטת בית משפט השלום בחיפה בדבר מינוי מומחה מטעמו, אשר נכללים בה המרכיבים הבאים:
א. בדיקה כוללת של כל הליקויים.
ב. תימחור כל מה שניתן לתיקון.
ג. הערכת ירידת ערך לגבי ליקויים שאינם ניתנים לתיקון [סעיף זה צריך להיות מותנה בכך שהמומחה הוא גם שמאי מקרקעין].
ד. הטלת שכר הטרחה על הנתבעת [הקבלן].
בתי המשפט
26/12/2007
א 11667/2007
התובע: יונה דוגמא א 2007 / 11667
ב"כ התובע: עו"ד אורן רם
נגד
הנתבע: פסגת חדרה בע"מ
ב"כ הנתבע: עו"ד דן גור דניאל
החלטה
1. בזיקה להחלטתי מיום 1.11.2007 ובהסתמך על האמור בהודעת ב"כ הנתבעת ובהעדר תגובה מטעם ב"כ התובעים אני ממנה את המהנדס רונן שטרנברג מדרך הים 73 א חיפה, טל' 048363912 פקס' 048254099 כמומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו בשאלת הליקויים הקיימים, אפשרות התיקון שלהם, האחריות להם, עלות התיקון של הליקויים הניתנים לתיקון, והפיצוי הראוי בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון.
2. כאמור בהחלטתי מיום 1.11.2007 הנתבעת מס' 1 תפקיד תוך 10 ימים ממועד המצאת החלטה זו סך של 5000 - בצרוף מע"מ בקופת בית המשפט להבטחת שכר טרחת המומחה.
3. יובהר כי אין בעצם החלטת המינוי משום קביעה כלשהי בטענות המקדמיות שהועלו בכתב ההגנה או ויתור על הצורך לדון בטענות אלו. החלטה זו נובעת מן הצורך לייעל את ההליכים ולזרז את הדיון במכלול הסוגיות המועלות בכתבי טענות הצדדים במסגרת קדם משפט אשר יתקיים לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה. בשל זאת נקבע על ידי כי בשלב זהתשא נתבעת מס' 1 ושאלת תשלום שכר הטרחה תדון ביחד עם פסק הדין.
4. הצדדים יפנו למומחה תוך 15 ימים מהיום, יציגו בפניו את כתבי בית דין מטעמם, חוות הדעת מטעמם וכל ראיה נוספת שברצונם להציג, וכן יתאמו ביקור במקום אשר בו יהיו הצדדים רשאים להיות נוכחים, בעצמם או באמצעות נציגים מטעמם, וכן לצלם באותו מעמד את הביקור במקום במצלמת וידאו ו/או מצלמה רגילה.
5. המומחה יגיש את חוות הדעת תוך 45 יום מהיום.
6. אני קובעת את התיק לעיון ליום 5.3.2008.
ניתנה ביום 26/12/2007 בהעדר הצדדים.
קראי-גירון ישראלה, שופטת
הערות בשולי ההחלטה:
א. המומחה אינו שמאי מקרקעין, ובמקרה זה אין להטיל עליו את המטלה להתייחס להערכת נזק בנוגע לליקויים שאי אפשר לתקנם. גם לו היה שמאי מקרקעין, יכול היה להעריך שיעור ירידת ערך אך עדיין אינו מוסמך ואינו כשיר לקבוע שיעורו של פיצוי כי אין לו רקע משפטי ואין לו רקע שיפוטי. שיעורו של פיצוי הוא עניין לבית המשפט לענות בו - ולא למומחה מטעמו.
ב. יש לדעת כי חוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה סוף פסוק, מהטעם שדעתו של המומחה מתגבשת רק לאחר הצגת שאלות הבהרה ולעתים גם בתום חקירתו בבית המשפט. לא תמיד בית המשפט ער לכך. די להזכיר את אשר אירע בת"א 1137/00 אלדד עמוס ואח' נ' אזורים בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: מ' נאמן, [פדאור 07 (4) 230 ], עמוד 1. בתיק זה מומחה בית המשפט המהנדס רונן שטרנברג קבע בחוות דעתו פיצויים מינימליים בגין גדרות בנויים שנבנו ברשלנות מקצועית, ועמד על דעתו זו גם מול שאלות הבהרה. רק בחקירתו הובהר לבית המשפט כי אין לקבל את חוות דעתו, ולהלן ציטוט לגבי פריט זה מתוך פסק הדין:
"משפחת וינשטיין: הריסת קירות בין חצרות הבתים - 9,260 - ממנו יש להחסיר 200 - שהוגדר כעלות תיקון החומה בחוות הדעת, היינו: 9,060 ?".
לאמור, מומחה בית המשפט העריך בחוות דעתו ראש נזק זה בסך 200 ?, בית המשפט העמיד את העלות על סך של 9260 - ולפיכך זיכה את הדיירים במה שנקבע על ידי מומחה בית המשפט [כאמור, 200 ?] ועוד 9060 ?.
?30 דצמבר 2007
ד"ר א' בן עזרא - מהנדס יועץ
www.benezra.co.il
www.benezra.co.il
